הנקה והאכלה מבקבוק

ויתור על הנקה והאכלה מבקבוק

זכותך המלאה להחליט כי תאכילי את תינוקך באמצעות תחליפי חלב. אני יודעת כי זו היתה החלטה קשה, ואני מבקשת ממך שלא להתנצל על כך. למעשה, אני מעריכה את החלטתך, שבוודאי נעשתה בניגוד לדעתם של אחרים.

לאחר ההחלטה, חשוב כי תדאגי לייבש את החלב. אם החלטת על כך כבר בבית החולים, תוכלי לבקש כדורים מיוחדים לייבוש החלב. יחד עם זאת, עדיף לייבש את החלב ללא תרופות, אפילו שמדובר בתהליך קצת פחות נעים. כאשר התינוק לא יונק, יצטבר בשד גודש, ולכן תצטרכי לסחוט או לשאוב מעט חלב מהשד עד לייבושו לאחר שלושה או ארבעה ימים. ניתן גם להשתמש בעלי כרוב מרודדים, בקומפרסים קרים, ולשתות נענע ומרווה. מכיוון שתחליפי החלב הינם תרכובות מזון מלאכותיות, חשוב להקפיד על מספר נקודות בהכנה ובהגשה. העיקרון הוא לשמור על דמיון להנקה. לפני שנעסוק בכך, בואי ונעבור על יתרונות ההאכלה מבקבוק.

ראשית, בשיטה זו תוכלי לדעת בדיוק כמה התינוק אכל. שנית, האב ושאר בני המשפחה יוכלו להשתלב בטקס ההאכלה לאורך כל שעות היממה. שלישית, הדבר מאפשר לך לצאת מהבית לפרק זמן ממושך בלי התינוק שלך.

לצורך האכלה מבקבוק תזדקקו לשני בקבוקים קטנים, שניים גדולים, לפחות ארבע פטמות שמותאמות לגיל אפס, מברשת גדולה לניקוי בקבוקים, מחלק מנות, וכמובן, קופסה של תחליף חלב לגיל המתאים.

חשוב ביותר להקפיד על ניקיון. יש לנקות את הבקבוקים היטב עם מברשת מיוחדת במים ובסבון, ולאחר מכן להרתיח אותם במשך חמש דקות.

ההתלבטות הבאה היא בבחירת תחליף החלב. בהיעדר הנחיה רפואית אחרת או אידאולוגיה טבעונית של ההורים, יש לבחור בתחליף על בסיס חלבי. תחליף חלבי פשוט דומה יותר לחלב האם מבחינת הויטמינים, המינרלים וחומצות האמינו. מנגד, מחקרים שונים העלו דאגות לגבי ההרכב התזונתי של התחליפים שאינם על בסיס חלב, וידוע כי ספיגת הסידן שלהם פחות טובה.

השאלה הבאה היא כמה התינוק צריך לאכול. ובכן, כל תינוק והרצון שלו. באופן כללי, רק התינוק יקבע את הכמות אותה יאכל, כאשר הממוצע הוא 150 מ"ל תחליף חלב ביממה לכל קילוגרם ממשקל התינוק.

מעבר לאוכל מוצק

אי שם בין גיל ארבעה חודשים לשישה חודשים, הגיע הרגע המיוחל לו ציפיתם כל כך: התינוק שלכם, יושב בחיק אחד ההורים או הסבתא הגאה, עטוי סינר ופותח "פה גדול" לבקשתכם. בפועל, תהיה זו סיטואציה קצת פחות, איך נאמר, אסטטית, אם כי עדיין מאוד מרגשת וחשובה.

ראשית, בואו נראה מתי ניתן להתחיל ולנסות אוכל מוצק. ההמלצה הנוכחית של משרד הבריאות מדברת על גיל 4 חודשים כמינימום האפשרי לאכילת מזון מוצק. בנוסף, התינוק שלכם יהיה בשל לעבור למזון מוצק אם הוא הכפיל את משקלו מאז הלידה, אם הוא מסוגל להחזיק ראש זקוף כאשר הוא שוכב על הבטן, ואם הוא מכניס ידיים, צעצועים ואצבעות לפה.

כללי הברזל המקובלים להצגת מזונות חדשים אומרים כי בכל פעם מוסיפים רק דבר חדש אחד. כך נוכל לדעת כיצד התינוק מגיב לכל מזון, ואם מופיעה תגובה אלרגית. בנוסף, אני באופן אישי הצגתי מזון חדש לילדים רק בשעות הבוקר והצהריים, כדי להימנע מתגובות לא נעימות במהלך הלילה. כמו כן, שמתי לב כי לא רצוי להציג בפניהם מזון חדש כאשר חם במיוחד בחוץ.

יש דעות שונות לגבי המזונות הראשונים, אבל לאחר שני ילדים אני חושבת שמצאתי שיטה שעובדת היטב, לפחות עבור המשפחה שלי. המזונות הראשונים אותם אני מציגה לילדים הם פירות וירקות. פירות, בגלל שהם מתוקים וקלים לעיכול, וירקות, משום שהם מזינים ונחשבים לפחות אלרגניים ממזונות אחרים.

כך למשל, ביום הראשון ניסיתי בטטה מבושלת וטחונה עם מזלג. הבטטה נחשבת פחות אלרגנית והיא יחסית מתוקה. לאחר יומיים הוספתי תפוח אדמה לעיסה, ולאחר יומיים נוספים הוספתי קישוא. המשכתי באותה מתכונת עם הוספת גזר, דלעת וכל דבר שמצאתי במקרר ונראה מתאים (כמו טחינה מלאה).

לאחר שבועיים בערך, הוספתי לתינוקות שלי ארוחה נוספת של מזון מוצק. הארוחה השניה היא ארוחת פירות, ולרוב אני נוהגת לתת אותה כארוחת עשר. התחלתי בבננה מרוסקת, ובהמשך ריסקתי תפוח, אגס, מלון, ושלל פירות העונה. חשוב לציין כי יש לשטוף היטב את הפירות והירקות, עדיף עם סבון, וכן להוציא מהם את הגרעינים במידת הצורך לפני שטוחנים.

אני פחות אוהבת מוצרי חלב ועוף, ולכן מוצרים אלה חיכו עד לסוף שנת החיים הראשונה. במקום זאת, העדפתי לתת דגנים, כגון חיטה, שעורה, שיפון, שיבות שועל ואורז מלא. בכל מקרה, אני מעדיפה לא לתת אוכל מוכן, אלא אם כן יוצאים לטיול ארוך ואין ברירה אחרת.

שיהיה בהצלחה, ובתיאבון! (ואל תשכחו לשים עיתונים מתחת לכיסא האוכל )